הסופרת הרביעית שבחרתי לשאול את שאלותיי, זו סופרת שראיינתי לפני מספר חודשים לאחר שקראתי ספר אחד שלה אבל יצא שלא בכוונה שהפוסט שלה נדחה ונדחה...ובזמן הזה אני הספקתי לקרוא או יותר נכון להיסחף לספר נוסף שלה והיא הספיקה לכתוב עוד ספר אי התפוחים.
אז קבלו במחיאות כפיים סוערות את הילה ארוון (אתם יודעים כמה פעמים בדקתי את שם המשפחה שלה? לפחות חמש אם לא יותר :)
להילה ארבעה ספרים (אחד טרי-טרי, היישר מהתנור);
1. למה ואיך התחלת לכתוב?
הכתיבה היא מן מעיין שנבע ממני עוד בילדות. התחלתי עם כתיבת שירים שכתבתי במחברת וכשהתבגרתי הדמיון עשה את שלו.
3. איזה ספר שלך נחשב החמצה מבחינת חשיפה לקהל?
“הדרך הביתה”, ספר מקסים שמייצג מספר נושאים מורכבים בחברה בכלל ובחברה הישראלית בפרט, אך הותיר רושם של ספר קליל.
הספר עוסק בכמה נושאים שהיו בוערים בזמן שכתבתי אותו ועדיין רלוונטיים: הבועה התל-אביבית מול חיי הפריפריה, זכויות העובדים במדינות העולם השלישי, החיים על קו העימות בעוטף עזה והשפעת המצב שם על החקלאים והתעשיינים, הישראלי היפה שהתגלה בזמן מבצע “צוק איתן” , טבעונות ועוד.
4. איזה ספר את מצטערת שלא את כתבת?
הדבר היחיד שאני מצטערת עליו הוא שאין לי זמן לכתוב ספרים חדשים מאפס.
אני מוציאה לאט לאט את ספרי המגירה שלי, משכתבת מחדש לפני שאני מוסרת לעריכה מקצועית.
תוך שנתיים הוצאתי שלושה ספרים ובקושי היה זמן לנשום וכבר עובדת על הרביעי שבדרך.
מכוון שאני סופרת עצמאית אז אני אחראית על ההוצאה לאור של הספר, וזה בא על חשבון הכתיבה. הייתי שמחה לתוספת של עוד כמה שעות ביממה.
5. ספרי לי סוד...שאף אחד עוד לא יודע...
בספר “הדרך הביתה” יש הרבה יסודות אוטוביוגרפיים ששזרתי בעלילה.
בין השאר: סער המושבניק מבוסס על קיבוצניק תכול עיניים שהייתי מאוהבת בו קשות בזמן לימודיי באוניברסיטה, כל הזמן רבנו. בדיוק כמו סער וגאיה.
תודה רבה להילה על הראיון, על ההצצה למאחורי הקלעים ועל הסבלנות (כמו שאמא שלי אומרת לי "כל עכבה לטובה").
זו סופרת שספריה הם הוויה ישראלית מטלטלת ומרגשת, ההיסטוריה והרגש חוברים יחד ואורגים רקמה אנושית אחת חיה (למילותיו של מוטי המר). בכתיבתה היחודית והקולחת ובתיאוריה היפייפיים, אנו יוצאים למסע בזמן.
זו סופרת שכל ספר וספר שלה לוקח אותך לזמן אחר, למקום אחר ולתקופה אחרת, פשוט לפתוח את הספר וללכת לאיבוד בו ואיתו.
זו סופרת שכל ספר וספר שלה לוקח אותך לזמן אחר, למקום אחר ולתקופה אחרת, פשוט לפתוח את הספר וללכת לאיבוד בו ואיתו.
אז קבלו במחיאות כפיים סוערות את הילה ארוון (אתם יודעים כמה פעמים בדקתי את שם המשפחה שלה? לפחות חמש אם לא יותר :)
להילה ארבעה ספרים (אחד טרי-טרי, היישר מהתנור);
סודות באחוזת השושנים (2015) - ספר מתח רומנטי מימי החלוצים ועד שנות האלפיים. ספר מופלא ממליצה בחום
הדרך הביתה (2016) - זהו בעצם רומן שברקע מבצע צוק איתן. מודה ומתוודה טרם קראתי.
כחותם על ליבך (2017) - רומן היסטורי סוחף על התקופה של לאחר גירוש ספרד ועל אמונה...זה ספרה הראשון של הילה שקראתי ופה היא בעצם שבתה אותי במילותיה...מומלץ!!!!
וספרה האחרון שאני רק מחכה שיצא בדיגיטלי (כן, כן זנחתי את המודפס לדיגיטלי), אי התפוחים - רומן תקופתי, עם גיבורה אחת שמפלסת את דרכה בעולם גברי, מתנשא ותחרותי, עוברת מכשולים, אבל לא מוותרת לעצמה ואפילו מוצאת אהבה.
(נותרו ימים אחרונים למכירה המוקדמת של הספר, אל תפספסו...)
1. למה ואיך התחלת לכתוב?
הכתיבה היא מן מעיין שנבע ממני עוד בילדות. התחלתי עם כתיבת שירים שכתבתי במחברת וכשהתבגרתי הדמיון עשה את שלו.
פתאום סצנות שלמות ודמויות מרתקות היו מצטיירות בראשי והייתי מוצאת את עצמי כותבת אותן על כל מה שאפשר כדי לא לאבד אותן, בין אם זה על נייר מזדמן, סוף של מחברת אזרחות או מפית בבית קפה.
כל הצטלעך האלו שכבו במגירה ואת חלקם השלמתי לספרים במחברות עבות כרס. רק לפני שלוש שנים שחררתי ספר מגירה ומאז יצאו עוד שניים ברוך ה’.
2. עם איזו דמות שלך את הכי אוהבת או מזדהה ולמה?
אני אוהבת את כל הדמויות שיצרתי, אבל אם אצטרך לבחור אחת, זה יהיה ראובן דנינו, הרופא האנוס מהספר האחרון “כחותם על לבך”.
אני מציבה אותו בסיטואציות קשות, בחיבוטי נפש וגוף, לא מקלה עליו ואני אוהבת את אופן ההתמודדות שלו עם הקשיים שבחייו.
הוא מייצג הרבה ממגורשי ואנוסי ספרד שסיפורם לא נודע, שחייהם הסודיים היו רוויי סכנה וההתמודדות הזאת תוך כדי קידוש ה’ היא ראויה להערכה.
כל הצטלעך האלו שכבו במגירה ואת חלקם השלמתי לספרים במחברות עבות כרס. רק לפני שלוש שנים שחררתי ספר מגירה ומאז יצאו עוד שניים ברוך ה’.
2. עם איזו דמות שלך את הכי אוהבת או מזדהה ולמה?
אני אוהבת את כל הדמויות שיצרתי, אבל אם אצטרך לבחור אחת, זה יהיה ראובן דנינו, הרופא האנוס מהספר האחרון “כחותם על לבך”.
אני מציבה אותו בסיטואציות קשות, בחיבוטי נפש וגוף, לא מקלה עליו ואני אוהבת את אופן ההתמודדות שלו עם הקשיים שבחייו.
הוא מייצג הרבה ממגורשי ואנוסי ספרד שסיפורם לא נודע, שחייהם הסודיים היו רוויי סכנה וההתמודדות הזאת תוך כדי קידוש ה’ היא ראויה להערכה.
3. איזה ספר שלך נחשב החמצה מבחינת חשיפה לקהל?
“הדרך הביתה”, ספר מקסים שמייצג מספר נושאים מורכבים בחברה בכלל ובחברה הישראלית בפרט, אך הותיר רושם של ספר קליל.
הספר עוסק בכמה נושאים שהיו בוערים בזמן שכתבתי אותו ועדיין רלוונטיים: הבועה התל-אביבית מול חיי הפריפריה, זכויות העובדים במדינות העולם השלישי, החיים על קו העימות בעוטף עזה והשפעת המצב שם על החקלאים והתעשיינים, הישראלי היפה שהתגלה בזמן מבצע “צוק איתן” , טבעונות ועוד.
4. איזה ספר את מצטערת שלא את כתבת?
הדבר היחיד שאני מצטערת עליו הוא שאין לי זמן לכתוב ספרים חדשים מאפס.
אני מוציאה לאט לאט את ספרי המגירה שלי, משכתבת מחדש לפני שאני מוסרת לעריכה מקצועית.
תוך שנתיים הוצאתי שלושה ספרים ובקושי היה זמן לנשום וכבר עובדת על הרביעי שבדרך.
מכוון שאני סופרת עצמאית אז אני אחראית על ההוצאה לאור של הספר, וזה בא על חשבון הכתיבה. הייתי שמחה לתוספת של עוד כמה שעות ביממה.
5. ספרי לי סוד...שאף אחד עוד לא יודע...
בספר “הדרך הביתה” יש הרבה יסודות אוטוביוגרפיים ששזרתי בעלילה.
בין השאר: סער המושבניק מבוסס על קיבוצניק תכול עיניים שהייתי מאוהבת בו קשות בזמן לימודיי באוניברסיטה, כל הזמן רבנו. בדיוק כמו סער וגאיה.
תודה רבה להילה על הראיון, על ההצצה למאחורי הקלעים ועל הסבלנות (כמו שאמא שלי אומרת לי "כל עכבה לטובה").
