מי ביקש גויאבות ולא קיבל

חופש גדול וחום נוראי בחוץ, שילוב נוראי ועדיין צריך לשעשע את הקטנטנים...
מה הפיתרון? מקומות ממוזגים כמו מוזיאונים, תערוכות ובתי קולנוע.

ולשמחתי הוזמנתי לראות יחד עם ילדיי את סרט הילדים הישראלי החדש "גויאבות" (בימוי קובי מחט), מיד בדקתי על מה הסרט ומי משחק בו, העלילה נראתה נחמדה ורשימת המפורסמים בה אורכה וכוללת את יובל המבולבל, דוד חיים, חנה לסלאו, יהורם גאון, עדן הראל, עודד מנשה ועוד...ועוד... (אותי לימדו שאם יש הרבה כוכבים אז כנראה שהסרט לא משהו...) 

אז בבוקר יום שישי ארזתי את הילדים ואת הבעל ונסענו לסינימה סיטי בגלילות...הכרטיסים אצלנו, 2 וחצי פרסומות או יותר נכון 10 וחצי פרסומות והנה הסרט מתחיל...

אז מה גיליתי?
סרט מוזיקלי, רגיש ומקסים, עטור כוכבים, אשר משתלבים באופן נפלא עם בובות (כן, כן, בובות).
במרכזו בילי (נאיה פדרמן) עוברת ליישוב (נטול שם) אשר חולם להפוך לעיר כאשר יגיע התושב ה-10,000 או יותר נכון עוזרת ראש המועצה רוצה בזה, מאד...
והכל מתחיל בגלל עץ גויאבה (או גויאבות) אחד המיישיר את פירותיו באופן מדוייק על ראשם של ראש המועצה ועוזרתו אשר מחליטים לכרות אותו...

מפה הכל מתדרדר ומסתבך ומתבלגן, עד לסוף הטוב (ברור...)

הילדים היו מוקסמים ומרותקים לסרט והאמת היא שגם אנחנו המבוגרים נשאבנו לעלילה.
הסרט מדבר לילדים בגובה העיניים מבלי להתיילד ומצליח להעביר את מסר החברות וחשיבות איכות הסביבה.

אבל מעל הכל אנו למדים שאין דבר העומד בפני הרצון.

רוצו לראות

תמונת יח"צ