אני יודעת שחנוכה עוד לא נגמר, נשאר עוד יום אחד, סופגנייה ושלוש לביבות לפחות...
אבל רגשות האשם על הק"ג שעלו בעקבות החג הזה כבר פה, כאלו שגם חולצה רחבה לא מסתירה.
המחשבות על למה הייתי צריכה את הסופגניה הזו או במה תרמה לי הלביבה עוד טריות במחשבותינו.
אז בגלל (או בזכות) היותי דיאטנית קלינית (בארון, אבל עדיין דיאטנית) ובגלל שאני בן אדם טוב (תפסיקו להרים גבה, זה לא נעים לי :), החלטתי לעזור לכם עם טיפים לחזור למוטב (ותאמינו לי שכולכם יודעים את זה, אבל זה מרגיש טוב יותר כשזה מגיע ממישהי בתחום).
נר ראשון
פשוט תחליטו - נשמע פשוט לא?! תחליטו שדי, תחליטו שאתם רוצים, תחליטו שאתם צריכים...פשוט תחליטו שאתם מתחילים (או ממשיכים, מה שעושה לכם טוב יותר ומקדם אתכם) לשמור על הבריאות כי דיאטה זה אורח חיים בריא, זו תזונה נכונה...
תחליטו שתאכלו מסודר (אם זה 3 או 6 ארוחות ביום), שתאכלו בריא (לחם מלא, אורז מלא, פירות וירקות, בשר רזה...כל התורה), שלא תנשנשו (אל תקראו לזה אפילו נשנוש אלא ארוחה ואולי אז זה יכנס לתודעה שלנו).
זה צריך להפוך להרגל קבוע שלא סובלים ממנו (נו, טוב לפעמים סובלים קצת).
שתפו בן זוג, חברה טובה או כל אדם אשר ידרבן אתכם להמשיך ולהיות בתהליך.
נר שני
שקילה או מדידות - אני ממליצה להישקל רק 3 פעמים במהלך התהליך (בהתחלה באמצע ובסוף) לא להפוך את השקילה לטקס שמשפיע על המצב רוח וככזה הוא גם משפיע גם על האכילה שלנו.
יותר מזה בחרו בגד שאתם רוצים שיעלה עליכם בחזרה (לא הג'ינס מידה 34 מכיתה י"ב כשאת לובשת מידה 44 ובת אוטוטו 40...משהו ריאלי) והוא יהיה המדד שלכם.
נר שלישי
תכננו מראש - זהו שלב מאד חשוב בתהליך...בחיים שלנו הכל סובב סביב אוכל; שישי -שבת, חגים, ימי הולדת, חיי חברה והחיים עצמם...בשל כך תמיד יש ותמיד יהיו פיתויים, רגעי משבר ושאר מיני בלת"מים.
לכן תדאגו שתמיד לתוכנית מגירה, תדאגו שתמיד יהיו לכם פירות וירקות בבית, שתמיד יהיה לכם סיר מרק לארוחת ערב חמה ומשביעה או סיר מרק ירקות למקרי רעב לא מוסברים (נשמע לא מפתע נכון? אבל כשזה קורה ותוכלו מרק ולא תפרקו חבילת וופלים או שקית במבה 80 גרם אתם תודו לי).
שבתיק תמיד יהיו לכם בקבוק מים, פרי וחטיף בריאות עד 100 קק"ל (אתם יודעים שזה לא באמת בריאות נכון?).
נר רביעי
מים - תמיד אמרו ותמיד יגידו...תשתו הרבה מים...
כמה הרבה? ליטר וחצי ושניים (8-10 כוסות).
למה? כי זה מרווה, זה עוזר לחילוף חומרים תקין וכי רובנו מתבלבלים בין תחושת צמא לתחושת הרעב ופונים לאוכל במקום לשתייה.
תמצאו את הדרך בה קל לכם לשתות מים והרבה: מכוס, מבקבוק, עם קש, מים פושרים, קרים או בטמפ' החדר, עם נענע, עם פרוסת לימוןף...רק תמצאו...
נר חמישי
ספורט - אוי, שוב הגענו לזה שצריך לעשות ספורט...חשבתם שהפעם אני אוותר לכם על ספורט? אז טעיתם...
באמת לא אכפת לי איזו פעילות גופנית תעשו כל עוד שתזיזו את עצמכם...פילאטיס, פילאטיס מכשירים, ריצה, שחייה, קרוספיט, הליכה...
תעשו את זה יחד או לבד זה ממש לא חשוב, רק תעשו...
תעשו את זה פעמיים בשבוע או ארבע פעמים...להחלטתכם, רק תעשו...
תתפלאו לגלות למתרגלים להתעמל ובאיזשהו שלב מתמכרים לתחושה שאחרי...
"בהתחלה זה קשה אחר כך יוצא החוצה וכולם שמחים ופתאום איזה יופי..."
אני יודעת שהצעד הראשון תמיד קשה, לקום מהכורסא, לנעול נעלי ספורט ולצאת...אבל תזכרו, זה טוב לכם, בריא לכם, עוזר לכם לרדת במשקל באופן מהיר יותר ומאפשר לכם לאכול יותר...(שכנעתי?)
נר שישי
רישום מזון - אני יודעת שיש כאלה שיגלגלו עיניים ויגידו למה אנחנו צריכים את זה? יהיו כאלה שפה ישברו וירימו ידיים...אבל תקראו אותי עד הסוף...
אני מאמינה שזו הדרך שלנו לנטר את עצמנו, בלי לספור קלוריות...פשוט לכתוב מה אכלנו, למה ואיך הרגשנו אחרי.
הסיבה היא פשוטה, הרבה פעמים אנחנו אוכלים ולא בגלל שאנחנו רעבים (נעים מאד, אכילה רגשית)...
כשאנחנו עצובים הפחמימה היא חברה טובה ומנחמת (ולא ממש משנה אם היא מתוקה או מלוחה).
אנחנו עצבניים - מה יותר מרגיע מפחמימה?
אנחנו עייפים - למה לישון אם אפשר לנשנש?
אנחנו משועממים - בו נעסיק את הפה וככה לפחות נעשה משהו...
כולנו מודעים לתופעה של אכילה רגשית אבל לא ממש מצליחים לראות אותה אצלנו.
ולכן רישום מה אכלנו, למה אכלנו? (תתפלאו כמה מעט זה בגלל שהיינו רעבים) ומה הרגשנו אחרי (בעיקר, למה היינו צריכים את זה) מאירים את הרגעים הללו ועוזרים לנו למצוא פתרונות.
נר שביעי
תמצאו את הדרך שלכם - לכל אחד ואחת יש את הדרך שלו לאכול נכון ובריא: יש מי שסופר נקודות, יש מי שאוהב תפריטים, יש מי שאוהב מפגשים שבועיים, יש מי שמפריד פחמימות וחלבונים...זה ממש לא משנה כל עוד זה שפוי ונכון לכם.
אתם יודעים למה אתם מתחברים יותר ומה יקל עליכם את החזרה לאורח חיים בריאים, אתם יודעים מה נכון לכם כל עוד זה לא קיצוני ודרקוני...
אתם יודעים במה תצליחו להתמיד...
פשוט תתמידו...
נר שמיני
תסלחו לעצמכם - תסלחו לעצמכם על כל מה שעשיתם ועוד תעשו, תסלחו לעצמכם על כל המעידות שמעדתם ועוד תמעדו, תסלחו לעצמכם שקשה לכם...
תאהבו את עצמכם על מי שאתם ועל הדרך שבחרתם, תאהבו את עצמכם למרות כל הטעויות והמעידות...תאהבו את עצמכם עם טייץ צמוד ועם טוניקה ארוכה...
תאהבו את עצמכם על אף ובזכות עברכם,
תאהבו את עצמכם על הבחירות שעשיתם ועוד תעשו...
תאהבו את עצמכם מספיק כדי לרצות לשנות!
חג אורים שמח ומואר
אבל רגשות האשם על הק"ג שעלו בעקבות החג הזה כבר פה, כאלו שגם חולצה רחבה לא מסתירה.
המחשבות על למה הייתי צריכה את הסופגניה הזו או במה תרמה לי הלביבה עוד טריות במחשבותינו.
אז בגלל (או בזכות) היותי דיאטנית קלינית (בארון, אבל עדיין דיאטנית) ובגלל שאני בן אדם טוב (תפסיקו להרים גבה, זה לא נעים לי :), החלטתי לעזור לכם עם טיפים לחזור למוטב (ותאמינו לי שכולכם יודעים את זה, אבל זה מרגיש טוב יותר כשזה מגיע ממישהי בתחום).
נר ראשון
פשוט תחליטו - נשמע פשוט לא?! תחליטו שדי, תחליטו שאתם רוצים, תחליטו שאתם צריכים...פשוט תחליטו שאתם מתחילים (או ממשיכים, מה שעושה לכם טוב יותר ומקדם אתכם) לשמור על הבריאות כי דיאטה זה אורח חיים בריא, זו תזונה נכונה...
תחליטו שתאכלו מסודר (אם זה 3 או 6 ארוחות ביום), שתאכלו בריא (לחם מלא, אורז מלא, פירות וירקות, בשר רזה...כל התורה), שלא תנשנשו (אל תקראו לזה אפילו נשנוש אלא ארוחה ואולי אז זה יכנס לתודעה שלנו).
זה צריך להפוך להרגל קבוע שלא סובלים ממנו (נו, טוב לפעמים סובלים קצת).
שתפו בן זוג, חברה טובה או כל אדם אשר ידרבן אתכם להמשיך ולהיות בתהליך.
נר שני
שקילה או מדידות - אני ממליצה להישקל רק 3 פעמים במהלך התהליך (בהתחלה באמצע ובסוף) לא להפוך את השקילה לטקס שמשפיע על המצב רוח וככזה הוא גם משפיע גם על האכילה שלנו.
יותר מזה בחרו בגד שאתם רוצים שיעלה עליכם בחזרה (לא הג'ינס מידה 34 מכיתה י"ב כשאת לובשת מידה 44 ובת אוטוטו 40...משהו ריאלי) והוא יהיה המדד שלכם.
נר שלישי
תכננו מראש - זהו שלב מאד חשוב בתהליך...בחיים שלנו הכל סובב סביב אוכל; שישי -שבת, חגים, ימי הולדת, חיי חברה והחיים עצמם...בשל כך תמיד יש ותמיד יהיו פיתויים, רגעי משבר ושאר מיני בלת"מים.
לכן תדאגו שתמיד לתוכנית מגירה, תדאגו שתמיד יהיו לכם פירות וירקות בבית, שתמיד יהיה לכם סיר מרק לארוחת ערב חמה ומשביעה או סיר מרק ירקות למקרי רעב לא מוסברים (נשמע לא מפתע נכון? אבל כשזה קורה ותוכלו מרק ולא תפרקו חבילת וופלים או שקית במבה 80 גרם אתם תודו לי).
שבתיק תמיד יהיו לכם בקבוק מים, פרי וחטיף בריאות עד 100 קק"ל (אתם יודעים שזה לא באמת בריאות נכון?).
נר רביעי
מים - תמיד אמרו ותמיד יגידו...תשתו הרבה מים...
כמה הרבה? ליטר וחצי ושניים (8-10 כוסות).
למה? כי זה מרווה, זה עוזר לחילוף חומרים תקין וכי רובנו מתבלבלים בין תחושת צמא לתחושת הרעב ופונים לאוכל במקום לשתייה.
תמצאו את הדרך בה קל לכם לשתות מים והרבה: מכוס, מבקבוק, עם קש, מים פושרים, קרים או בטמפ' החדר, עם נענע, עם פרוסת לימוןף...רק תמצאו...
נר חמישי
ספורט - אוי, שוב הגענו לזה שצריך לעשות ספורט...חשבתם שהפעם אני אוותר לכם על ספורט? אז טעיתם...
באמת לא אכפת לי איזו פעילות גופנית תעשו כל עוד שתזיזו את עצמכם...פילאטיס, פילאטיס מכשירים, ריצה, שחייה, קרוספיט, הליכה...
תעשו את זה יחד או לבד זה ממש לא חשוב, רק תעשו...
תעשו את זה פעמיים בשבוע או ארבע פעמים...להחלטתכם, רק תעשו...
תתפלאו לגלות למתרגלים להתעמל ובאיזשהו שלב מתמכרים לתחושה שאחרי...
"בהתחלה זה קשה אחר כך יוצא החוצה וכולם שמחים ופתאום איזה יופי..."
אני יודעת שהצעד הראשון תמיד קשה, לקום מהכורסא, לנעול נעלי ספורט ולצאת...אבל תזכרו, זה טוב לכם, בריא לכם, עוזר לכם לרדת במשקל באופן מהיר יותר ומאפשר לכם לאכול יותר...(שכנעתי?)
נר שישי
רישום מזון - אני יודעת שיש כאלה שיגלגלו עיניים ויגידו למה אנחנו צריכים את זה? יהיו כאלה שפה ישברו וירימו ידיים...אבל תקראו אותי עד הסוף...
אני מאמינה שזו הדרך שלנו לנטר את עצמנו, בלי לספור קלוריות...פשוט לכתוב מה אכלנו, למה ואיך הרגשנו אחרי.
הסיבה היא פשוטה, הרבה פעמים אנחנו אוכלים ולא בגלל שאנחנו רעבים (נעים מאד, אכילה רגשית)...
כשאנחנו עצובים הפחמימה היא חברה טובה ומנחמת (ולא ממש משנה אם היא מתוקה או מלוחה).
אנחנו עצבניים - מה יותר מרגיע מפחמימה?
אנחנו עייפים - למה לישון אם אפשר לנשנש?
אנחנו משועממים - בו נעסיק את הפה וככה לפחות נעשה משהו...
כולנו מודעים לתופעה של אכילה רגשית אבל לא ממש מצליחים לראות אותה אצלנו.
ולכן רישום מה אכלנו, למה אכלנו? (תתפלאו כמה מעט זה בגלל שהיינו רעבים) ומה הרגשנו אחרי (בעיקר, למה היינו צריכים את זה) מאירים את הרגעים הללו ועוזרים לנו למצוא פתרונות.
נר שביעי
תמצאו את הדרך שלכם - לכל אחד ואחת יש את הדרך שלו לאכול נכון ובריא: יש מי שסופר נקודות, יש מי שאוהב תפריטים, יש מי שאוהב מפגשים שבועיים, יש מי שמפריד פחמימות וחלבונים...זה ממש לא משנה כל עוד זה שפוי ונכון לכם.
אתם יודעים למה אתם מתחברים יותר ומה יקל עליכם את החזרה לאורח חיים בריאים, אתם יודעים מה נכון לכם כל עוד זה לא קיצוני ודרקוני...
אתם יודעים במה תצליחו להתמיד...
פשוט תתמידו...
נר שמיני
תסלחו לעצמכם - תסלחו לעצמכם על כל מה שעשיתם ועוד תעשו, תסלחו לעצמכם על כל המעידות שמעדתם ועוד תמעדו, תסלחו לעצמכם שקשה לכם...
תאהבו את עצמכם על מי שאתם ועל הדרך שבחרתם, תאהבו את עצמכם למרות כל הטעויות והמעידות...תאהבו את עצמכם עם טייץ צמוד ועם טוניקה ארוכה...
תאהבו את עצמכם על אף ובזכות עברכם,
תאהבו את עצמכם על הבחירות שעשיתם ועוד תעשו...
תאהבו את עצמכם מספיק כדי לרצות לשנות!
חג אורים שמח ומואר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה