"כל הגן לבש לבן תכלת וארגמן, יום הולדת לאילו כל פרח רן..."
איך אני אוהבת את ט"ו בשבט, למרות שאין בו חופש, אני אוהבת את פריחת השקדייה (השנה עדיין קר לה והיא עוד לא פרחה), את הפירות הטריים והמיובשים, את שתילת השתילים...את כל החבילה...
אז מלבד הפירות היבשים השנה אנחנו חוגגים עם שני ספרים אהובים על החג
שישה בשקיק אחד מאת לוין קיפניס, את הספר הזה אני זוכרת מימיי כילדה, אני זוכרת אותו מהגן ומפרפר נחמד...על אותו שקיק מיותם שעף עם הרוח ואליו הגיעו שקד שקדוני, תמר תמרוני, חרוב חרובי, תאנה גרגרת, בננה רעננה ותפוז הדור...עם המשפט האלמותי, "דפיק, דפוק דפיק, מימשם בשקיק אני שקד שקדוני..."
השפה העשירה של קיפניס בליווי והאיורים של ה' הכטקופף יוצרים סיפור חוצה דורות.
הספר השני הוא השתיל של מור מאת שרה זלוף עם האיורים של יבגני לגוטין.
ילדי הגן קיבלו שתיל קטן ורך, הילדים נרגשים ומתרגשים לגדל את השתיל...כולם רוצים אבל לא כולם מצליחים.
סיפור שונה שבא להראות לילדים שגם אם ממש רוצים לקחת אחריות ומנסים זה לא תמיד מצליח...אבל הסוף אופטימי.
מומלץ בחום...
ט"ו בשבט שמח לילדים ולאילנות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה