אתן יודעות מה הבעיה שלנו? הרופאים יגידו שהפכנו לדור סטרילי ולכן הילדים חולים הרבה. הטבעונים יגידו שזה בגלל שאנחנו אוכלים מהחי, הצמחוניים יגידו שזה בגלל שאנחנו אוכלים את החי והנטורופתים יגידו שזה בגלל שאנחנו אוכלים מוצרי חלב, סוכרים פשוטים וקמח לבן. ואני?
אני אומרת שזה בגלל שאיבדנו את הדרך שלנו, הדרך התזונתית של פעם (כנראה עוד לפני שנולדנו, הדרך של ההורים והסבים שלנו).
הפכנו לדור יושבני (כן, כן, יש מילה כזו). הפסקנו לעבוד עבודת כפיים ולשחק במחניים, דגליים או תיפסוני ובמקום זה יש לנו יותר מדי שעות מסך (טלוויזיה ומחשב) בעבודה ומחוצה לה.
הפכנו לדור שחי בשביל לאכול ולא אוכל בשביל לחיות, השפע התזונתי שסובב אותנו מלווה אותנו במהלך כל חיינו ובמשך כל היום. אין כיום אירוע, חג או יום הולדת ללא אוכל, אין כיום ישיבה, יום עיון או סתם יום הורים ללא אוכל…ועוד איזה אוכל…תעשייתי בעיקר ועם שתייה ממותקת.
האוכל התעשייתי והשתייה הממותקת הן אובדן הדרך שלנו. האת האוכל הביתי המבושל מחליף אוכל תעשייתי רווי סוכרים, מלחים ושומנים…והשתייה הממותקת, טוב על זה לא צריך להרחיב.
כל אחד מהגורמים שהזכרתי בנפרד וכולם יחד הן הגורמים למגיפת ההשמנה (ואנחנו ממוקמים דיי גבוה בטבלת האוכלוסייה השמנה בעולם) שגוררת בעקבותיה ארסנל של מחלות (יתר לחץ דם, שומנים בדם, סוכרת ועוד) שפוגעות בנו ובמשק (אובדן ימי עבודה).
תנובה החליטה להרים את הכפפה ולהראות לנו את הדרך חזרה וזאת ע"י שינוי תזונתי, שינוי תזונתי קל ומהיר שמתחיל בבית ובמזון שאנחנו אוכלים. ומאחר וקשה לשנות הרגלים, מעגל השינוי הראשוני הם הילדים שלנו (דור העתיד). אם אותם נרגיל לצרוך פחות סוכרים, מלחים ושומנים נגדל דור בריא יותר ומודע יותר תזונתית ובריאותית.
כדיאטנית שמעתי לא פעם על הקושי להפחית בכמויות המלח והסוכר במזון שאנחנו אוכלים והסיבה הרווחת היא שהאוכל הופך לתפל ולכן הוא לא טעים. והתשובה שלי היא שהשינוי צריך להיות הדרגתי כדי להרגיל את החיך לטעם החדש.
לידע הכללי, אנחנו אמורים לצרוך עד 2000 מ"ג נתרן ליום ועד 5 כפיות סוכר ביום. מי לא מוסיף מלח לפירה או לאבוקדו אפילו בלי לטעום? מי לא ממתיק קפה/ תה/ שוקו בסוכר? נחשו כמה נתרן וסוכר מסתתרים לנו במזון?
רק כדי לסבר את האוזן בכף קטשופ יש כפית סוכר, בכוס מיץ (קל, פרי טבעי או תרכיז) יש 5 כפיות סוכר, ב-100 גרם קורנפלקס רגיל (הצהוב) יש 6 כפיות סוכר.
והמלח או כמו שזה מוגדר נתרן (נתרן הוא אחד המרכיבים במלח) הוא בכלל מוחבא במזון (גם במזונות מתוקים מאחר והוא מעצים טעמים וגם חומר משמר)…ב-100 גרם קורנפלקס יש 500 מ"ג נתרן (רבע מכמות הנתרן המותרת ליום למבוגר), ב- 100 גרם בייגלה יש 1000 מ"ג ובגביע קוטג' יש 900 מ"ג קוטג'.
מה זה המצפן התזונתי?
כלי עבודה מדעי המאפשר למדוד את המוצרים (באופן כמותי) ע"מ להשוות למוצרים אחרים ולדרישות התזונתיות ולשפרם.
אז מה החלטתי לעשות בביתי?1. ללמוד לקרוא את הסימון התזונתי – כלל אצבע לא לקנות מוצר שב 100 גרם מוצר יש יותר מ 300 מ"ג נתרן.
2. ללמוד לקרוא את רשימת הרכיבים במוצר – הרכיבים מסודרים בסדר יורד ככה שהרכיב הראשון שרשום יש ממנו הכי הרבה. ולבחור את המזונות שהסוכרים והמלחים נמצאים באמצע או בסוף הרשימה.
3. ללמוד את שמות הסוכרים השונים – כי לא פעם ולא פעמיים הם מופיעים בשמות שונים ומספר פעמים ברשימת הרכיבים (לדוגמה גלוקוז, פרוקטוז, סירופ תירס וכו').
4. לבחור את המזונות מופחתי סוכר ונתרן על המדף – לתנובה יש מספר מוצרים כאלה: גבינה דלת מלח, קוטג' דל מלח, שוקו מופחת תוספת סוכר (30%), מעדני קרלו מופחתי תוספת סוכר (20%) ושטוזים (מעדנים לילדים) מופחתי תוספת סוכר (15-17%) והטעם? לדעתי לא מרגישים בהבדל. הם טעימים מאד.
אני אומרת שזה בגלל שאיבדנו את הדרך שלנו, הדרך התזונתית של פעם (כנראה עוד לפני שנולדנו, הדרך של ההורים והסבים שלנו).
הפכנו לדור יושבני (כן, כן, יש מילה כזו). הפסקנו לעבוד עבודת כפיים ולשחק במחניים, דגליים או תיפסוני ובמקום זה יש לנו יותר מדי שעות מסך (טלוויזיה ומחשב) בעבודה ומחוצה לה.
הפכנו לדור שחי בשביל לאכול ולא אוכל בשביל לחיות, השפע התזונתי שסובב אותנו מלווה אותנו במהלך כל חיינו ובמשך כל היום. אין כיום אירוע, חג או יום הולדת ללא אוכל, אין כיום ישיבה, יום עיון או סתם יום הורים ללא אוכל…ועוד איזה אוכל…תעשייתי בעיקר ועם שתייה ממותקת.
האוכל התעשייתי והשתייה הממותקת הן אובדן הדרך שלנו. האת האוכל הביתי המבושל מחליף אוכל תעשייתי רווי סוכרים, מלחים ושומנים…והשתייה הממותקת, טוב על זה לא צריך להרחיב.
כל אחד מהגורמים שהזכרתי בנפרד וכולם יחד הן הגורמים למגיפת ההשמנה (ואנחנו ממוקמים דיי גבוה בטבלת האוכלוסייה השמנה בעולם) שגוררת בעקבותיה ארסנל של מחלות (יתר לחץ דם, שומנים בדם, סוכרת ועוד) שפוגעות בנו ובמשק (אובדן ימי עבודה).
תנובה החליטה להרים את הכפפה ולהראות לנו את הדרך חזרה וזאת ע"י שינוי תזונתי, שינוי תזונתי קל ומהיר שמתחיל בבית ובמזון שאנחנו אוכלים. ומאחר וקשה לשנות הרגלים, מעגל השינוי הראשוני הם הילדים שלנו (דור העתיד). אם אותם נרגיל לצרוך פחות סוכרים, מלחים ושומנים נגדל דור בריא יותר ומודע יותר תזונתית ובריאותית.
כדיאטנית שמעתי לא פעם על הקושי להפחית בכמויות המלח והסוכר במזון שאנחנו אוכלים והסיבה הרווחת היא שהאוכל הופך לתפל ולכן הוא לא טעים. והתשובה שלי היא שהשינוי צריך להיות הדרגתי כדי להרגיל את החיך לטעם החדש.
לידע הכללי, אנחנו אמורים לצרוך עד 2000 מ"ג נתרן ליום ועד 5 כפיות סוכר ביום. מי לא מוסיף מלח לפירה או לאבוקדו אפילו בלי לטעום? מי לא ממתיק קפה/ תה/ שוקו בסוכר? נחשו כמה נתרן וסוכר מסתתרים לנו במזון?
רק כדי לסבר את האוזן בכף קטשופ יש כפית סוכר, בכוס מיץ (קל, פרי טבעי או תרכיז) יש 5 כפיות סוכר, ב-100 גרם קורנפלקס רגיל (הצהוב) יש 6 כפיות סוכר.
והמלח או כמו שזה מוגדר נתרן (נתרן הוא אחד המרכיבים במלח) הוא בכלל מוחבא במזון (גם במזונות מתוקים מאחר והוא מעצים טעמים וגם חומר משמר)…ב-100 גרם קורנפלקס יש 500 מ"ג נתרן (רבע מכמות הנתרן המותרת ליום למבוגר), ב- 100 גרם בייגלה יש 1000 מ"ג ובגביע קוטג' יש 900 מ"ג קוטג'.
מה זה המצפן התזונתי?
כלי עבודה מדעי המאפשר למדוד את המוצרים (באופן כמותי) ע"מ להשוות למוצרים אחרים ולדרישות התזונתיות ולשפרם.
אז מה החלטתי לעשות בביתי?1. ללמוד לקרוא את הסימון התזונתי – כלל אצבע לא לקנות מוצר שב 100 גרם מוצר יש יותר מ 300 מ"ג נתרן.
2. ללמוד לקרוא את רשימת הרכיבים במוצר – הרכיבים מסודרים בסדר יורד ככה שהרכיב הראשון שרשום יש ממנו הכי הרבה. ולבחור את המזונות שהסוכרים והמלחים נמצאים באמצע או בסוף הרשימה.
3. ללמוד את שמות הסוכרים השונים – כי לא פעם ולא פעמיים הם מופיעים בשמות שונים ומספר פעמים ברשימת הרכיבים (לדוגמה גלוקוז, פרוקטוז, סירופ תירס וכו').
4. לבחור את המזונות מופחתי סוכר ונתרן על המדף – לתנובה יש מספר מוצרים כאלה: גבינה דלת מלח, קוטג' דל מלח, שוקו מופחת תוספת סוכר (30%), מעדני קרלו מופחתי תוספת סוכר (20%) ושטוזים (מעדנים לילדים) מופחתי תוספת סוכר (15-17%) והטעם? לדעתי לא מרגישים בהבדל. הם טעימים מאד.
5. להוסיף טעם בצורות שונות – תוספת ירק ועשבי תיבול, וניל וקינמון (גורמים לנו לחוש במתיקות ללא תוספת סוכר), פירות.
6. לרתום את הילדים לשינוי ולהפוך אותם לסוכני השינוי, שיעזרו בקניות, בבישול וכו'
7. ללכת..ללכת..ללכת..
אז שיהיו לנו חיים בריאים!
6. לרתום את הילדים לשינוי ולהפוך אותם לסוכני השינוי, שיעזרו בקניות, בבישול וכו'
7. ללכת..ללכת..ללכת..
אז שיהיו לנו חיים בריאים!
וכדי שהם יהיו גם טעימים, החיים שלנו, הנה מתכון לטוסטים קלילים עם עגבניות וגבינת פטה:
מצרכים:פרוסות עבות של לחם לבן/פוקאצ'ה/ג'בטה
מעט דבש
מעט שמן זית
גבינת פטה למריחה
פלפל שחור ומלח גס
מס' עלי בזיליקום/אורגנו
עגבניות בינוניות בשלות
מעט דבש
מעט שמן זית
גבינת פטה למריחה
פלפל שחור ומלח גס
מס' עלי בזיליקום/אורגנו
עגבניות בינוניות בשלות
הכנה:מכינים תערובת של כמה טיפות שמן זית, מעט דבש, מלח ופלפל.
מחממים תנור ל 170 מעלות.
מורחים את התערובת על פרוסות הלחם/פוקאצ'ה/ג'בטה ומכניסים אותם לקלייה של 1/4 שעה בתנור.
מורחים על הפרוסות הקלויות גבינה ומניחים פרוסות עגבניה. מכניסים לקלייה קצרצרה נוספת ומוסיפים מעל מלח גס.
מחממים תנור ל 170 מעלות.
מורחים את התערובת על פרוסות הלחם/פוקאצ'ה/ג'בטה ומכניסים אותם לקלייה של 1/4 שעה בתנור.
מורחים על הפרוסות הקלויות גבינה ומניחים פרוסות עגבניה. מכניסים לקלייה קצרצרה נוספת ומוסיפים מעל מלח גס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה